פוליקוליטיס

פרק הזמן שלוקח לכל שערה בגוף האדם לצמוח, לנשור ולהתחלף באחרת אורך שלוש שנים (מחזור צמיחת השערה). כל שערה מתחילה את דרכה כשהיא בוקעת מתוך מבנה עמוק בעור (זקיק השיער ובאנגלית follicle). לצד הזקיקים ישנן בלוטות חלב שתפקידן לייצר את החלב, המשמש כחומר סיכה ואיטום של השיער והעור.

פוליקוליטיס (Folliculitis) היא דלקת בזקיק השיער ותופעה שמשפיעה לרעה הן על העור והן על זקיקי השיער. בדרך כלל הפוליקוליטיס היא תוצאה של זיהום חיידקי בשם סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus) שמשפיע בעיקר על החלק האחורי והקדמי של הראש.

כתוצאה מהדלקת מופיעים פצעונים אדמדמים קטנים עם מוגלה שמתפתחת לאחר מכן לקליפה ושבעקבותיה השיער הנגוע נושר. התפתחות המחלה יחד עם נשירת השיער גורמת בסופו של תהליך להרס מוחלט של הזקיקים באזורים הנגועים ומכאן שלא תתאפשר יותר צמיחת שיער לעולם.

מהו פוליקוליטיס?

פוליקוליטיס היא דלקת של פנים זקיק השיער שעשויה להופיע על כל חלקי העור אולם האזורים היותר נפוצים בהם היא מופיעה הם: קרקפת, פנים, צוואר, ישבן וזקן. המושג פוליקוליטיס אינו אחיד והוא מתייחס לכלל דלקות הזקיק אך הוא אינו כולל אקנה. האטיולוגיה (הסיבה הרפואית) של הפוליקוליטס היא זיהום בקטריאלי הפוגע בעיקר בצעירים ומתבטא כאמור בפצעונים קטנים ועגולים, מעט מורמים מפני העור המכילים מוגלה מסביב לזקיק השיער שנמצאת במרכזו של כל פצע. האזורים הנגועים בדלקת גורמים למטרד ואי נוחות רבה - הפצעונים מתנפחים וכואבים ומתחילים גירודים שלא נפסקים.

מהן סיבות להופעת פוליקוליטיס?

הפוליקוליטיס הוא זיהום של זקיקי השיער שמוביל לדלקת. הזיהום החיידקי מתחיל לרוב בפציעה פיזית קלה בזקיק שנגרמת כתוצאה מחיכוך מתמשך של בגד הדוק (דאגו לבגדים מאווררים והימנעו מהשמנת יתר), עקב שערות חודרניות באזור הזקן אצל גברים, ומעוד סיבות כגון הסרת שיער במגוון שיטות (לייזר, שעווה, אפילציה וכדומה), פצעים שנגרמים מגילוח (פסאודו פוליקוליטיס), הזעת יתר וכדומה. פחות נפוץ פוליקוליטיס שנובע מזיהום פטרייתי כמו הדרמטופיטוס או הפיטרוספורום שלרוב מתפתח אצל אנשים שבאים במגע עם מקורות מים מזוהמים שנגועים בפטרייה. כולם חשופים למחלה אך ישנם כאלו שחשופים יותר ובעיקר אנשים עם בעיות במערכת החיסון, אנשים שסובלים ממחלות עור וגם מטופלים הנוטלים תרופות אנטיביוטיות וסטרואידים.

איך מתבצע אבחון פוליקוליטיס?

אבחון פוליקוליטיס מתבסס בדרך כלל על מבט בעין על התהליכים שמתרחשים בעור. במקרה בו ניתן טיפול תרופתי שאינו מצליח לנטרל את הזיהום, יש לערוך בנוסף לבדיקה הויזואלית תרבית מיקרובית של מוגלה שתוכל לקבוע את המקור לבקטריה. יהיו מקרים בהם תיבחנה מספר שיערות נגועות מתחת למיקרוסקופ כאשר משתמשים גם באשלגן הידרוקסידי כדי לגלות זיהום פטרייתי. לעתים תבוצע ביופסיה קטנה בעור שתעזור לרופא לאמת טוב יותר את האבחון. הגורמים הזיהומיים עשויים להיות בקטריות, פטריות, וירוסים ופרזיטים (טפילים), כעיקרון אין צורך בבדיקות דם מיוחדות על מנת לאבחן פוליקוליטיס.

סממנים

הסממנים הראשונים שנראים בזיהום הבקטריאלי הם נפיחות בזקיקי השיער הבאה לידי ביטוי בפצעים קטנים אדמדמים ששערה מפלחת את מרכזם, קבוצות פצעונים אדמדמים, לעתים לבנים שמתפתחים מסביב לזקיקי השיער, שלפוחיות המכילות מוגלה שלאחר שהן מתפוצצות הן יוצרות קליפה, שכבות עור מודלקות ואדומות מעל פני העור, גירוד טורדני וחום מקומי באזורים הנגועים. סממנים של פוליקוליטיס חוזר: הופעת ״בּוּלְקָלֶך״ (בליטות שומניות וכדוריות על העור) גדולות, היפר-פיגמנטציה וצלקות בחתכים של זקיקי השיער שתוצאותיהן עלולות להביא לאבדן סופי של השיער.

ההבדל בין אקנה לפוליקוליטיס

באקנה קיים תהליך דלקתי (אנשים עם בלוטות חלב גדולות מפרישים יותר שומן מהדרוש) ולא זיהומי, שנובע מהתרבות יתר של בקטריה בשם פרופיוניבקטריום אקנה (Propionibacterium acnes). פוליקוליטיס כאמור הוא תהליך זיהומי. כאשר מדובר באקנה, קל להבחין בקומודונים - נקודות שחורות בעור שהן הצטברות של קרטין שחוסם את זקיק שיער ואחראי על תהליך דלקתי שלאחר מכן ממשיך בבליטות עור בצבע אדמדם ובהמשך פצע מוגלתי בדומה לפוליקוליטיס שנוצר בעיקר בפנים ובגב. במקרים של פוליקוליטיס מבחינים רק בפצעים מוגלתיים עם מראה גס שמתמקמים באזורי חיכוך, כמו ירכיים, ישבן, זקן ובמקרים של שערה חודרנית, בשוקיים, מפשעה, בית השחי וזקן.

איך מטפלים?

הטיפול בפוליקוליטיס צריך לנטרל את הסיבות שגורמות לבעיה, והוא כולל משחות למריחה מקומית ומשחות אנטי בקטריאליות. הטיפול תלוי בגורם שיצר את הפוליקוליטיס. רוב המקרים קלים והבעיה חולפת ללא טיפול מיוחד. במקרים קלים מומלץ להשתמש על בסיס יומי בתחליב אל סבון צטאפיל אנטי בקטריאלי במהלך המקלחת. במקרים ״קשים״ יותר או כאשר המחלה חוזרת על עצמה, הטיפולים יכללו אנטיביוטיקה מקומית (ולעיתים אף אנטיביוטיקה לבליעה) או משחה נגד פטריות. כמו כן משתמשים גם באַנְטִיהִיסְטָמִין (תרופה אנטי-אלרגית) כדי לטפל בתגובות האלרגיות שהמחלה גורמת בהן גירודים.